לעבוד מהבית זה דרעק!

בימים האחרונים הדבר הזה רץ ברשתות:

ואני אומר, חרא, חרא בלבן אפילו, פשוט חרא!

באמת? ככה נראה יום העבודה שלכם כשאתם בבית?!

כי בבית אתם לא הולכים להכין קפה? ארוחת הצהרים מכינה את עצמה? ואם כבר הכנתם קפה כמה פעמים ואז ארוחת צהרים, המדיח ישים את עצמו?

ומה לגבי העובדה שכל הימים נראים אותו הדבר? לכולנו יש את המשמעת העצמית הדרושה להתחיל את יום העבודה בכלל? לכולנו יש בצד השני את המשמעת העצמית לסיים את יום העבודה, לדעת מתי לעצור בלי להרגיש רגשות אשם?

ולכולנו יש מקום נוח בבית לפינת עבודה? כלומר, גם אם יש לנו מזל ואנחנו עובדים אצל מעביד שמספיק לנו ציוד לעבודה מהבית, כיסא איכותי, מסך גדול, אוזניות טובות, לכולנו יש מקום לכל זה בבית שלנו? אני בין ברי המזל שכן כמו שסיפרתי לכם כאן אבל אני לא בטוח שאני הרוב

כולנו גרים בשכונה שקטה מספיק כדי לעבוד בה? הרי לא מזמן סיפרתי לכם על הטרקטורים שהפכו לי את החצר לגיהינום לכמה שבועות

לכולנו יש בשכונה תשתית אינטרנט איכותית מספיק כדי לעבוד 100% מהבית?

ואני עוד לא מדבר על המצב המוזר הזה שבו אנחנו נמצאים מתחילת הקורונה ולפחות עד סוף "שומר החומות" שבו הבית הוא גם מקום העבודה וגם גן הילדים וגם בית הספר וגם הפאב השכונתי, לא יודע אם למי שאומר שיש לו יום עבודה מלא מהבית יש ילדים אבל לי כבר יצא לעזוב זום עם לקוח באמצע כי, ובכן, הילד חירבן על הרצפה, בחיים עדיין לא קמתי לנקות קקי מהרצפה במשרד אבל היי, לפחות לא עמדתי בפקקים?!

ובכלל, כל הדברים האלו שמרכיבים יום עבודה, יש להם כל כך הרבה תועלת עקיפה, כמו שיחות טלפון טובות מהדרך, זמן איכות לשמוע פודקסטים, שיחות ספונטניות בפינת הקפה שמביאות לפתרון יצירתי ומהיר של בעיה, הזדמנות מובנית לראות אור יום, או בכלל לראות מזג אויר, הזדמנות מובנית לעשות סידורים על הדרך ולא להרגיש שצריך להתלבש ולצאת מהבית במיוחד סתם בשביל בטריות או הדואר או משהו שהייתי עושה על הדרך ועכשיו הוא אירוע בפני עצמו.

וכל הברברת הזו על שום מה?

על שום שרק תמול-שלשום סיפרתי לכם שיצאתי לחל"ת מאינפינידט ואז סיפרתי לכם שהתחלתי לעבוד בקמינריו, שהפכה להיות סילק, ואפילו הספקתי קצת להסתלבט על רוני וייס וחברת נטאפ והנה, כי שוב הקרמה מתערבת איפה שלא מצפים לה, קיבלתי הצעה שאי אפשר לסרב לה מחברת נטאפ עצמה וזה בדיוק חודשיים שאני איש פריסייל ללקוחות אנטרפרייז בנטאפ ישראל. ישראל התחסנה, והילדים חזרו למסגרות, ולקוחות האנטרפרייז אוהבים להיפגש פנים אל פנים ונראה היה שהחיים חוזרים למסלול ומפה לשם יוצאים לארוחת צהרים עם לקוח ומעיזים לדבר אפילו על תוכניות לכנסים והדרכות בחו"ל והנה אנחנו בבית במרחק דקה מהממ"ד, אם אנחנו בין ברי המזל שיש להם גם ממ"ד וגם דקה שלמה של התראה ואז פתאום הפריבילגים מהאינטרנטים קופצים עם כמה זה כיף לעבוד מהבית!!!

אז תכלס, תקופת הנורמאליות הקצרה שעברה עלינו היתה מאד מהנה, ולבוא לנטאפ זה קצת כמו לחזור הביתה, אחרי שהייתי והרגשתי חלק מהקהילה הזו במשך לא מעט זמן ובאותה הזדמנות בה דיברנו על השורשים של הבלוג הזה ועל NetApp A-Team דיברנו גם על התנדבות למג"ב וקורס סק"מים אז לא יצאתי בסוף לקורס אבל מצאתי דרך אחרת לתרום בה עוד קצת והצטרפתי גם לכיתת הכוננות של הבסיס שלנו ואני שוב קורא לכם להתנדב איתי גם כי למה שאני אהנה מכל זה לבד?

אני מקווה שבקרוב נחזור כולנו לשגרה ואיתנו גם הבלוג הזה יחזור לדבר קצת על דברים יותר טכנולוגיים כמו בעבר, ככה טכניים ברמה סבירה ונגישה בעברית, תהיו חזקים ושיצא לנו בקרוב להפגש מחוץ לממ"ד!

שלכם כמו תמיד!

ניר מליק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s