On-line community: new israeli blogs and blogging with MS-Word

בלוגים ישראלים

מדי פעם אני מציק כאן עם כל נושא התרומה לקהילה ומזכיר שבלוג זו דרך די פשוטה לחלוק ידע עם הקהילה ולתרום בצורה ברורה ומסודרת. אני שמח לכן לספר על שלושה בלוגים, אחד ותיק ושנים חדשים, שאני מקווה שתאהבו.

הראשון הוא בלוגר מאד ותיק ואני די מתבייש שהכרתי רק לאחרונה. אינטרנט ישראל הוקם על ידי רן בר זיק כבר ב 2008 ויש בו מאות פוסטים (רשמית הוא קורא לזה אתר ולא בלוג ולכן אלו לא פוסטים אלא מאמרים\כתבות\אייטמים אבל הי זה הבלוג שלי כאן אז אני קובע את החוקים). פוסט נחמד למשל הוא המבוא לג'נקינס ובאופן כללי התוכן מאד מגוון ממדריכים טכניים ממוקדים ועד פוסטים פחות טכניים על שיטות התמחור של חברות התעופה.

נעםר פתח עמוד טכני בבלוג שלו שאפשר למצוא כאן והפוסט הראשון כולל הסבר מצויין על HTTPS והצפנה א-סימטרית. בלוג האב הוא בלוג די שמאלני אז עוקבי הרגישים יותר לתוכן מסוג זה (את יודעת מי את!) מוזמנים לדלג להמלצה הבאה.

חבר קרוב שלי אדיר פתח בלוג חדש בימים האחרונים ולמרות שהוא לא כתב על טכנולוגיה עדיין אני מקווה שזה ישתנה (ושוב אני קובע את החוקים כי זה הבלוג שלי אז אני ממליץ גם על בלוג לא טכני, עדיין בכל אופן).

פרסום פוסטים ישירות באמצעות MS-Word

חלק מכם מכירים את חברי היקר ארי והשבוע שוב הצקתי לו שגם הוא חייב לפתוח בלוג ולמעשה חבל שלא פתח אחד לפני שנתיים כשיצא לדרך להרפתקה המטורפת שלו. בתזמון נהדר, השבוע פרסם מייקל קייד פוסט שמתאר כמה פשוט לקשר את MS Word אל WordPress על מנת לערוך את הפוסטים בדרך נוחה ב Word, גם כשאתה Offline, כולל עיצוב תמונות והכל, ואז לפרסם ישירות מוורד אל וורד-פרס. היכולת הזו נתמכת באופן מובנה בעוד כמה וכמה אתרי בלוגינג ולא מוגבלת רק לוורד-פרס אבל היות והבלוג שלי הוא בלוג וורד-פרס אז כמובן שזו האופציה שמעניינת אותי.

צריך להוסיף מעבר לפוסט של מייקל את הנושא של הגדרת הרשאות למי שמשתמש כמוני ב 2-factor authentication ולכן יש ליצור בהגדרות הבלוג ססמא עבור Word:

צריך ללחוץ על הצלמית בפינת המסך –

ולבחור את האופציה Security


בתוך Security צריך לבחור את Two-Step Authentication

ולאחר מכן באופציה Add new Application Password


מייקל הוא דוגמא מעולה לאנשים שחולקים את הידע שלהם עם הקהילה, הוא טכנולוג מוביל בחברת Veeam, חברת ב NetApp A-team, VMware vExpert וגם Cisco Champion ובאופן כללי אחלה גבר שבעולם והעובדה שהיה חייל בצבא הוד מלכותה ושחקן רוגבי מוסיפה לו כמובן קצת שיק קשוח ככה שהוא לא סתם איזה גיק מקלדת מנוזל. הבלוג הטכני שלו זכה בדרוג 44 המכובד בדירוג העולמי השנתי של vsphere-land. לאחרונה פרסם סדרה רבת חלקים על רפליקציה מבוססת Veeam וגם בנושא קרוב לליבי התחיל סדרה על Home automation.

לצערי הגישה לעושר האמיתי של שירותי Amazon Eco בארץ מוגבלת עד כדי כך שכיביתי את המכשיר שלי ואחרי תקופת צינון על המדף מסרתי אותו לגיסי בר המזל בעל המנוי האמריקאי פותח הדלתות והשירותים אבל לכל מי שיכול (ומוכן להתמודד עם ההשלכות על פרטיות), אלקסה היא תוספת מגניבה הביתה.

זה הכל הפעם,

אשמח לשמוע מה דעתכם!

שלכם,

ניר מליק

 

bond, hacker bond – meltdown and spectre

זוכרים שב2006 דן חלוץ מכר מניות כמה שעות אל תוך האירועים בגבול הצפון שהתגלגלו למה שאנחנו מכירים כמלחמת לבנון השניה? אז מסתבר שמנכ"ל Intel עשה דבר דומה בשנה שעברה. על פי דיווחים שונים, בריאן קרזניץ מכר מניות בשווי עשרים עד ארבעים מיליון דולר וזאת למרות שלחברה כבר נודע על פרצות אבטחת המידע עליהן כולנו מתבשרים רק בימים אלו. זה אולי זמן טוב לשורט על אינטל כי המניה ירדה אבל עוד לא צנחה לקרקעית

intel

בגדול, הפרצה הידועה בשם Meltdown ייחודית למעבדי אינטל ומאפשרת לכלי התקיפה לחדור אל עמודי הזיכרון השמורים לליבת מערכת הפעלה. הפרצה רלוונטית לכלל מערכות ההפעלה וחלק מהיצרניות כבר הוציאו עדכון תוכנה להתמודד עם הפרצה. יש לקחת בחשבון עלות של כ30% בביצועי המעבד לאחר יישום עדכון התוכנה.

מערכות בתצורת Appliance פחות חשופות להבנתי לפרצה זו היות ולמשתמש אין דרך להריץ תהליכים חיצוניים על גבי המערכת אבל גם אם אני צודק, אז צריך לקחת את זה בערבון מוגבל כי אנחנו תלויים בעד כמה מי שבנה את ה Appliance באמת הקשיח את הגישה. אצלנו ב Infinidat למשל הגישה ל Core מתבצעת רק באמצעות מפתח הצפנה פרטי ששמור רק אצלנו.

פרצה נוספת, קשה יותר לניצול אך נפוצה הרבה יותר היא Spectra. ספקטרה אינה ייחודית רק למעבדי אינטל, היא רלוונטית גם למעבדי AMD ומעבדי ARM. המידע על שתי הפרצות הוא חלקי בלבד וההסבר על ספקטרה נשמע מסתורי לגמרי כי הוא מדבר על פרצה שמנצל פגם בדרך שבה אנחנו מתכננים מעבדים מהיסוד. אולי אם אתה, קורא יקר, במקרה, מהנדס חומרה בתחום המיקרו-מעבדים, הבנת על מה מדובר, לי זה נשמע כמו שקר כלשהו אבל ההשלכה של האמירה הכללית הזו היא שהפתרון לפרצה לא יימצא בקרוב אלא יחייב דור חדש של מעבדים שמתוכננים לגמרי אחרת.

פריט בונוס לחובבי הז'אנר, ספקטרה זה גם הארגון אחריו רודף ג'יימס בנוד בסרטים רבים החל מכדור הרעם וד"ר נו ועד הסרט ספקטרה מ 2015 בכיכובו של דניאל קרייג שעושה תפקיד טוב מהצפוי בתפקיד בונד.

spectre

בברכת עדכונים תוכנה נעימים!

שלכם,

ניר מליק

ואנחנו שניים, בטח לא לבד

טוב זה מגניב מספיק בשביל מיני-פוסט למרות שכבר פרסמתי פוסט היום.

 יצרני הדיסקים נלחמים כבר הרבה זמן נגד הפיזיקה בנסיון להגדיל את נפח הדיסקים. ראשית הם העבירו אותנו מדיסקים מלאים באויר לדיסקים מלאים בהליום בשביל להקטין את רעידות הפלטות ולאפשר כמות גדולה יותר של פלטות, אחר כך עברנו ל SMR ובעצם יצרנו על כל פלטה מספר שכבות מדורגות אחת מעל השניה בצורה שמזכירה גגות רעפים כך שכל פלטה תכיל יותר מקום פיזי לכתיבה.

אחת הבעיות החדשות שנוצרו לנו זה כשאנחנו כותבים יותר מידע על הדיסק, הביטים יותר צפופים ונוצר סיכון שבעת כתיבה לביט אחד נבצע שינוי לא רצוי בביט שכן. אחת הדרכים להתגבר על זה היא לכתוב על מצע קשיח יותר, עמיד יותר בשינוי. היתרון הוא שצריך יותר כוח כדי לשנות ביט וזה גם החיסרון, איך מפעילים יותר כוח על ביט ספציפי? כיום בעצם יש תחרות בין סיגייט שתומכת ב HAMR, heat assisted magnetic recording ומולה ווסטרן דיגיטל שתומכת ב MAMR או microwave assisted magnetic recording.

כל זה אמנם מרתק בפני עצמו (באופן יחסי כמובן) אבל זה נוגע רק לנפח הדיסק ולא למהירות הפעולות ולכן סיגייט מציגים לנו דיסק שמכיל שני ראשים מפוצלים במקום ראש מגנטי יחיד! טכנולוגיה זו תאפשר לנו לכתוב למקום אחד בדיסק בעוד אנחנו קוראים ממקום אחר ועל ידי זה להכפיל את כמות ה IO שמספק דיסק פיזי יחיד.

 

מחירי ה SSD לא יורדים בקצב שהבטיחו לנו וטכנולוגיות SMR, HAMR, MAMR ועכשיו ,multi actuator מבטיחות לנו עתיד מלא דיסקים מסתובבים!

 

Tintri, UPS, Veeam – הראשון דועך, את השני לא צריך ורק השלישי מתחזק מגרסה לגרסה

טינטרי גלוריה מונדי

ביולי 2013 הייתי ב kickoff של Actifio בברצלונה. אורח הכבוד של הכנס היה מייק פילטוף, סמנכ"ל השיווק של צ'מפיון, חברת אינטגרציה אמריקאית שזכתה באותה השנה להיות השותף המצטיין של אקטיפיו באמריקה. מייק תיאר את חברת צ'מפיון והיה נשמע לי שהוא מתמודד עם אותם אתגרים שאנחנו מתמודדים איתם, רק בקנה מידה אמריקאי כמובן. ניגשתי אליו באחת ההפסקות והתיידדנו. גם הם מכרו באותם ימים הרבה מערכות אחסון של יצרן אחד וחשבו שכדאי להתרחב, גם הם הרגישו שרכבת ה Flash יוצאת לדרך ואין להם מענה, גם הם הרגישו שהרווחיות בעולם ה IT נשחקת ושאלתי אותו במה עוד הם מתעסקים, האם הוא יכול להמליץ לי על טכנולוגיות מעניינות ששווה להסתכל עליהן.

השם הראשון שהוא הזכיר היה Tintri. טינטרי היו הראשונים לספק מערכת אחסון ש"מודעת" לסביבת הווירטואליזציה שמעליה. בשבוע שעבר הם הודיעו שהם שוקלים למכור את החברה, קצב ההפסדים שלהם עולה (כמעט 38 מיליון דולר הפסדים על הכנסות של טיפה מתחת ל 32 מיליון דולר) , אנשי המכירות הטובים שלהם בורחים ונראה שיהיה מאד קשה להציל את החברה.

דיברתי עם מייק גם על פתרונות גיבוי וארכוב והוא הזכיר שהם מתחילים לשחק עם פתרונות  LTFS. גם אני חשבתי באותם ימים ש Tape is Dead אז הרעיון להשמיש את ה Tape כחלק ישיר של מערכת הקבצים נשמע דווקא מעניין אבל לא נתקלתי מאז ביישום של זה, מישהו מכם כן?

אגב אם אתם בברצלונה, שווה לבקר ב Tragaluz, מסעדה מעולה ומגוונת שכל קומה בה נראית קצת אחרת.

tragaluz

מי צריך UPS?

כריס מלור מספר לנו היום שסופרמיקרו התחילו להשתמש בסוללות גיבוי במארז 1U על מנת לייתר את הצורך במארזי UPS גדולים. לטענת סופרמיקרו כמה מההשבתות הגדולות בעולם ה IT בשנים האחרונות מקורן בתקלה במארזי UPS ובכלל זה השבתה של AWS בסידני והשבתה של Azure ביפן. סופרמיקרו מצטרפים כאן אלינו בעצם, כל מערכת אחסון של Infinidat מצוידת באופן מובנה בשלוש יחידות של סוללות גיבוי במארזי 1U על מנת לספק לבקרים את כל הכוח הנדרש להם לבצע graceful shutdown במקרה של כשל מלא באספקת החשמל של ה datacenter.

ibox

veeam משיקים גרסה קצת לפני השקת הגרסה

החברים ה Veeam אמנם הכריזו כבר די מזמן על גרסה 10 אבל בינתיים הושקה היום באופן רשמי את עדכון 3 לגרסה 9.5 שכולל תמיכה ב SQL 2017 ותמיכה מובנית באייג'נטים של windows ושל Linux (כן כן שרתים פיזיים ושרתים שמתארחים בענן). פיצ'ר נוסף שנכלל בגרסה זו נקרא Data Location tagging המיועד לסייע בניהול נכון של מידע על פי הכללים והתקנות המתאימים למיקום הגיאוגרפי בו נוצר המידע כמו למשל GDPR (שווה פוסט בפני עצמו לא?). ביצוע פעולה הנוגעת למידע שמסומן בTAG גיאוגרפי יקפיץ הודעת התראה כך שנוכל לצמצם פעולות אסורות. פיצ'ר נחמד שצריך לראות איך יתפתח והאם לא יהפוך להיות סתם  popup שהאדמין יוריד מיד (האם אתה בטוח?) אלא משהו שמנוהל אוטומטית עם הגדרות out of the box לגבי מה מותר ומה אסור.

גרסה זו תכלול גם את ה Universal storage API שכבר סיפרתי לכם עליו והשווצתי שאנחנו הראשונים לפתח אינטגרציה באמצעותו. וכמובן שקיימת תמיכה נרחבת עבור Veeam במוצר הגיבוי שלנו, IBA.

זה הכל להפעם,

אשמח לשמוע תגובות מכולכם!

שלכם,

ניר מליק

 

שי אגסי, אחסון מבוסס פלאש ותותחים גרמניים

 רכבים אוטונומיים ומערכות אחסון מבוססות Flash

במסגרת תפקידי כאיש פריסייל בספקית האינטרנט 012, השתתפתי בכתיבת מענה למכרז תקשורת עבור חברה חדשה ומהפכנית בתחום הרכב, שבאותם ימים הייתה הבטחה גדולה בתחומה, בטר-פלייס. זה היה מכרז מרתק ובמסגרתו נחשפתי לאתגרים של פריסה ארצית של תחנות טעינה, ניהול ציי רכב, ניטור מערכות הרכב בזמן אמת או בהבזקים קצרים והזרמת תוכן בחזרה אל הרכבים. היזם שמאחורי החברה, שי אגסי, הבטיח מהפכה אמיתית בתחום הרכב, הצליח לרתום לפרויקט תמיכה של מדינות כמו ממשלת יפן שהתגייסה לתמוך בפיילוט של מוניות חשמליות בטוקיו, בנקים גדולים ואת חברת רנו העולמית שהייתה היצרנית הבלעדית של מכוניות בטר-פלייס.

לצערי החברה קרסה שנה אחת בלבד אחרי שהחלה לספק מכוניות ללקוחות פרטיים. האמנתי בחזון אותו הוביל אגסי. כולנו חכמים בדיעבד ונראה שחלקים מהמודל בו בחר אגסי, כמו חיוב טעינה בעמדות החברה בלבד ובחירה ברכב נטול סקס-אפיל לחלוטין, הביאו לכישלון וזאת בניגוד למשל להצלחה היחסית של חברת טסלה של אלון מאסק.

הפרק האחרון של הפודקסאט המצוין של הדסק הכלכלי של תאגיד השידור "כאן" עוסק בטכנולוגיה בעולם הרכב והוא זה שהזכיר לי את בטר-פלייס, בפרק מתראיין שי אגסי ובטר-פלייס שלו מוזכרת כמה פעמים במהלך הדיון. השאלה המרכזית בה עוסק אמסטרדמסקי שהנחה את הפרק היא האם בקרוב נפסיק בכלל לרכוש מכוניות פרטיות? האם הבשלת הטכנולוגיה של רכבים אוטונומיים, ידידותיים לסביבה, ביחד עם התרחבות מודל הצריכה השיתופי בסגנון אובר או ליפט תביא לכך שבקרוב פשוט לא נרצה להחזיק רכב משלנו? הדוברים בפרק בטוחים שכן. בסופו של דבר, נאמר פרק, בעתיד הקרוב מאד, שלוש, חמש או עשר שנים, לא נרכוש מכוניות פרטיות, ילדינו לא ילמדו לנהוג בעצמם ושוק הרכב יעבור תהליך מאד מואץ של התגבשות למספר מאד נמוך, ארבע או חמש, יצרניות ענק שיחלקו ביניהן את השוק.

הנקודה האחרונה, התגבשות השוק למספר קטן של יצרניות ענק, הוא הקישור שלי חזרה אל עולם התוכן שלנו כאן, עולם ה IT. לאחרונה, במסגרת דיון פנימי על השוק כולו, חבר שלי, עופר טל, שלח קישור לרשימה של מעל 100 יצרניות All Flash Storage ובמסגרת המאמר שהכיל את הרשימה, יש גם קישור לרשימה עתיקה של לא פחות מ 172 יצרניות SSD. 172 יצרניות SSD לעומת שלוש עד שבע יצרניות דיסקים, תלוי לרשימה של מי מאמינים. למעלה ממאה חברות מייצרות רק או גם מערכות All Flash.

ברור שלא לכולן יש עתיד. ברור כי על רוב היצרניות הקטנות, אלו המתמחות ב All Flash ואלו שמייצרות "גם" All Flash, על רובן לא שמעתם ולא תשמעו. גם המצליחות יחסית, מתקשות לייצר רווח, Pure היא אחת החברות המצליחות בעולם ה All Flash והיא מדווחת על הפסד של 41.6 מיליון דולר ברבעון האחרון וזה עוד שיפור מהפסד של 78.8 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה.

מה מייחד כל אחת מאותן מאה פלוס חברות All Flash? האמת היא פשוטה ואת רובן לא מייחד שום דבר וזו הסיבה שרובן תעלמנה. לחלקן יש משהו מיוחד, NetApp למשל מקדמת די בהצלחה את חזון ה DataFabric שלה ומערכות ה All Flash הן רק חלק מהמכלול שם. לנימבל, שנרכשה על ידי HPE, היה ה InfoSite, מערכת האנליטיקה המתקדמת שלה. השורה התחתונה, מי שמתמקד במדיה, בחומרה מהירה, פשוט מיישר קו עם העדר.

הערת אגב על זמינות ותשיעיות

בימים הקרובים אמור להתפרסם whitepaper חדש של IDC שמדבר על החשיבות של זמינות מערכות ברמה גבוה ומציין אותנו לטובה כיצרן היחיד שמתחייב לרמת זמינות של שבע תשיעיות.

כמאמר המשוררת, התשעיות לא מעניינות אף אחד אם הלקוח לא מרוצה אבל אני לא מודאג, יש לנו עוד כמה דברים מגניבים מעבר לרמת זמינות המערכת.

nines dont matter

https://www.zazzle.com/nines_dont_matter_t_shirt-235118578582589495

הערת אגב לגבי חמש תשיעיות, מי שעושה חיפוש על המושג five nines יכול ליפול גם על תותחים גרמניים ממלחמת העולם הראשונה, תותחים בקוטר 15 סנטימטר או 5.9 אינטש. לפי ויקיפדיה תותחים אלו, כמו תותחים גרמנים אחרים מאותה תקופה, הוטבעו במילים Ultima Ratio Regum, בתרגום חופשי מלטינית – הטיעון האחרון של המלך. ככל הנראה מסורת שהתחיל המלך לואי הארבעה עשר לציין שהמלחמה היא המשך הוויכוח.

By Kadin2048 (Own work) [GFDL (http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html), CC-BY-SA-3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/) or CC BY-SA 2.5 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.5)%5D, via Wikimedia Commons

מילה על אבטחת מידע לסיום

הידיעה הבאה הכניסה בי יאוש מסוים, איש ה NSA הורשע בבית המשפט על פי הודעתו. מידע מסווג שלקח הביתה, נגנב על ידי שירותי המודיעין הרוסים תוך שימוש בתוכנת האנטי-וירוס של קספרסקי שהותקנה על המחשב שלו. למה זה מכניס בי ייאוש? כי כמו שנכתב כבר בבלוג שלי כאן וכאן, חינוך עובדים להתנהגות מודעת הוא חלק משמעותי במערך אבטחת המידע של הארגון ואם אפילו עובדי NSA לוקחים חומר מסווג הביתה סם כך, מה יגידו אזובי הקיר?

זה הכל להפעם,

אשמח לשמוע מה דעתכם!

שלכם,

ניר מליק

 

InfiniBox V4

InfiniBox V4

אחרי חודשים של עבודה מאומצת, השקנו אתמול באופן רשמי את גרסה 4 שלנו. היות ויש לנו רק מודל רישוי אחד וכל הרישוי כלול לכל הלקוחות, כולם יכולים לשדרג גרסה וליהנות מהפיצ'רים החדשים הכלולים בה ללא כל תוספת תשלום.

רפליקציה סינכרונית

בשוק האמריקאי, המרחקים הם כאלו שרפליקציה סינכרונית פחות רלוונטית להם בדרך כלל כי לא משנה כמה הרפליקציה שלך תהיה איכותית, אי אפשר להתגבר על הגיאוגרפיה שמכתיבה את תוספת ה Latency עד שמקבלים אישור על הכתיבה מהצד המרוחק. גם אצלנו, כאן, בשוק הישראלי, לא משתגעים על רפליקציה סינכרונית, הרגולציה לא דורשת את זה בדרך כלל ועלויות קווי תקשורת עדיין יחסית גבוהות.

האירופים לעומת זה, משתגעים על זה, הרגולציה קשוחה, קווי התקשורת איכותיים ויחסית נגישים והמרחקים הגיוניים ולכבודם גרסה 4 כוללת רפליקציה סינכרונית מבוססת IP המתווספת לרפליקציה א-סינכרונית הקיימת.

נזכיר שהרפליקציה הא-סינכרונית שלנו מאפשרת להגיע ל RPO של 4 שניות ולכן היכולת הזו מספקת את מרבית הלקוחות שלנו.

אחד הדברים המגניבים באמת זה היכולת לעבור באופן חלק בין סוגי הרפליקציה. אם התחלנו עם רפליקציה א-סינכרונית ועכשיו אנחנו נדרשים לרפליקציה סינכרונית אפשר פשוט להעלות את רמת הרפליקציה תוך כדי עבודה, החלק העוד יותר מגניב זה שאם אנחנו משתמשים ברפליקציה סינכרונית ונניח יש בעיה עם הקו שבגללה לא ניתן ליישם רפליקציה סינכרונית באופן תקין, המערכת תעבור באופן אוטומטי לרפליקציה א-סינכרונית וברגע שהבעיה בו תסודר, המערכת תעלה את התדירות של הרפליקציה הא-סינכרונית עד שנגיע למצב בו ניתן יהיה לחזור לרפליקציה סינכרונית. די מגניב לא?

משימות הרפליקציה מנוהלת DRAM אל DRAM וכתבנו את משימות ה Commit למערכת המרוחקת ככה שהן כל כך קצרות ומהירות עד שאם נניח מבצעים רפליקציה בין שתי מערוכת באותו חדר שרתים או באותו הקמפוס, כלומר אם הגיאוגרפיה לא מתערבת, ניתן לבצע רפליקציה סינכרונית ועדיין להבטיח זמני תגובה של פחות ממילי-שניה!

changereplication

QoS

הוספנו יכולת QoS שתאפשר להגביל את דרישות הביצועים של Pool, Volume או File System. ניתן לקבוע את המדיניות במדד של IOps או במדד של Throughput ולאפשר Burst במידת הצורך. אחד הסגמנטים שאנחנו מאד חזקים בו הוא סגמנט ספקיות השירות שמאד אוהבות את מודל ה Capacity on Demand שלנו ואלו הלקוחות שדרשו את היכולת הזו. רוב לקוחות ה IT הכלליים לא צריכים להגביל כלום כי כמות משאבי הביצועים שעומדת לרשותם בשימוש במערכת InfiniBox היא כזו שהם יכולים להרשות לכלל המשתמשים והמערכות לשאוב כמה משאבים שהם רוצים, הספקיות הן אלו שמעוניינות להגביל את המשתמשים כי אם לקוח משלם על SLA של נניח 10,000 IOps, המודל המסחרי של הספקיות הוא כזה שאין סיבה לתת לאותו לקוח 10,001 IOps גם אם התשתית מסוגלת לספק את זה בקלות.

treeQ

אנחנו מרחיבים את יכולות ה NAS שלנו והוספנו יכולת לקבוע Quota לכל תיקיה בנפרד.

 

טסים, מגרדים ומשדרים

החישגד של חברות התעופה

בשנת 2012 רון קופמן הגיש תביעה ייצוגית נגד מפעל הפיס. נושא התביעה היו כרטיסי החישגד שמוכר המפעל. לפי קופמן, המפעל מרמה את הקונים שכן הכרטיסים ממשיכים להימכר גם אחרי שהתגלה כבר הכרטיס הזוכה ובכך למעשה אין לך כל סיכוי לזכות בכרטיס שזה עתה רכשת.

בית המשפט לא קיבל את הבקשה להכיר בתביעה זו כתביעה ייצוגית כי מסתבר שהנושא כבר נידון בבית המשפט בעבר. בתיק "ת.א. 2036/01 מנלה נ' מפעל הפיס" שהגיעה לפשרה. פשרה די מעצבנת כי מפעל הפיס עדיין יכול למכור כרטיסים מסדרה שהפרס הגדול כבר חולק בה אבל עשו כל מני שינויים לגבי סימון סיכויי הזכייה ושטויות כאלו.

אני מספר לכם את כי אתמול טסתי לטורקיה. זוכרים שטסתי לפרנקפורט ללילה אחד כדי לדבר בכנס של IDC? אז עכשיו, בפעם הראשונה, טסתי הלוך וחזור באותו היום כדי לדבר בכנס של המפיץ החדש שלנו בטורקיה, Logicom.  הכנס היה מאד מוצלח אבל זו חוויה די מפוקפקת לטוס הלוך וחזור באותו היום, אמנם הטיסה היא רק שעתיים לכל כיוון אבל מפה לשם יוצא שבשביל אירוע של 3 שעות אתה בדרכים יממה מלאה.

20171107_171405-PANO

בעבר, חברות התעופה שמרו לעצמן את הכיסאות בשורת יציאת החירום וחילקו אותם לפי שיקול דעתן, אם היה מגיע מישהו גבוה לצ'ק-אין למשל, נגיד מישהו כמוני, דיילת הקרקע הייתה מסדרת לו "מקום לרגליים". היום, במסגרת המגמה למקסם את שורת הרווח גם על ידי הפיכת חווית הטיסה לגיהינום, חברות התעופה מוכרות את המושבים האלו כמושבים מועדפים אבל, כמו בחישגד, הן לא מאפשרות לראות מה מצב שאר המושבים בטיסה. אם אתם גבוהים כמוני, אין הרבה ברירות וכדאי תמיד לשלם יותר כדי לקבל כסא שכזה אבל אם אתם סתם רוצים עוד קצת נוחות, חברת התעופה לא תספר לכם שאתם עומדים להוציא חמישים עד 100 דולר נוספים לכל כיוון טיסה אפילו אם יש שורות שלמות ריקות על המטוס. כך קרה שבטיסה הלוך אתמול בבוקר, לא היו מקומות פנויים במושבי יציאת החירום ולכן לא יכולתי לשלם ולהבטיח לעצמי מקום לרגליים אבל הדיילת על המטוס עצמו פשוט הושיבה אותי באמצע שורה ריקה לחלוטין כך שאני חסתי לחברה שלי 50 דולר, ישבתי בנוחות וכל נוסעי מושבי שורת יציאת החירום, הגמדים המפונקים בז'רגון הפנימי שלנו, שילמו סתם על פינוק שיכלו לקבל בחינם.

מגעים לרכישת ענק בעולם השבבים

אם חשבנו שהרכישה של Dell את EMC  תמורת כשישם וחמישה מיליארד דולר היא עסקה גדולה, השבוע גילינו שברודקום רוצה לרכוש את קוואלקום תמורת כמאה ושלושים מיליארד דולר. אם רוצים קנה מידה לגודל הרכישה הזו, מדובר בסכום העולה על התקציב השנתי של מדינת ישראל, כארבע מאות ארבעים וארבעה מיליארד שקלים בשנת 2017. מדובר באיחוד של שתי ענקיות בתחום השבבים לסלולר ו Wi-Fi ולפחות לפי חלק מהאנליסטים זו רכישה לפי שווי מניה נמוך יחסית כלומר מדובר במחיר מבצע לסוף שנה.

כשלון IT אדיר על חשבון משלם המיסים

המוסד לביטוח לאומי ביטל פרויקט מחשוב אדיר ומודה שהכישלון הוא באחריות המוסד ולא ספקים חיצוניים או איזו התנערות מאחריות. שש מאות מיליון שקלים מכספי משלם המיסים, מהכסף של כולנו, הולכים לפח כי מנהלי המוסד לביטוח לאומי לא עשו את העבודה שלהם כמו שצריך. הם הצליחו לפתח מודל אחד מתוך שלושים ושלושה מודלים מתוכננים. וגם זה לרמת פיילוט בשני סניפים בלבד. אכתוב את זה שוב במספרים גם, 600,000,000 שקלים. שלנו. של כולנו. בפח. מישהו צריך לאבד את מקום העבודה שלו על הסיפור הזה, או ללכת לכלא או גם וגם.

code.infinidat.com

כמו שאתם אולי יודעים, 100% מיכולות מערכת האחסון שלנו, InfiniBox, מוחצנות החוצה באמצעות RESTful API. לקוחות רבים פונים אלינו בשאלות לגבי אופן השימוש ב API שלנו מול כל מני מערכות ניטור, ניהול ואוטומציה. עקרונית השימוש ב API שלנו די פשוט, ה CLI מספק פלט של הsyntax הנדרש על מנת ליישם פקודות שונות וה GUI כולל באופן מובנה את הדוקומנטציה הנדרשת. בכל מקרה, העלינו השבוע פורטל חדש שנקרא code ובו אנחנו מתכוונים לרכז את הידע הנדרש לגבי אינטגרציה של כל מני מערכות על בסיס ה API. מי שיגש לפורטל ימצא שם עכשיו למשל הפניה למודול ה saltstack שפיתח חברי עידן ברנר התותח.

הפורטל מתוכנן להיות מיזם קהילתי פתוח כלומר כל אחד מכם מוזמן לקבל ממנו תוכן אבל גם לתרום אליו תוכן, כרגע דרך כתובת הדוא"ל codecontrib@infinidat.com

עדכוני פודקאסטים

בחודשים האחרונים חלו שינויים בכל מני פודקסטים טכנולוגיים שאני מאזין להם, מתוך כבוד לחברים שם להלן רשימה לא מלא – ידין פורטר דה לאון עזב את In Tech We Trust ועכשיו אפשר לשמוע אותו בפודקאסט חדש שנקרא Tech Village. הפודקאסט הנהדר Speaking in Tech עזב את האכסניה של The Register (הרג'יסטר טענו שהם לא תומכים יותר בתוכן צד ג') ועל הדרך גרג העביר את המושכות לפיטר, אדי, איימי ומליסה. איימי לואיס (כן אותה איימי) שאתם אולי מכירים כ @CommsNinja התחילה להריץ פודקאסט חדש בשם Tech CONFESSIONS תחת החסות של מקום העבודה החדש שלה, VMware וזה מביא אותנו ל The Geek Whisperers שסיים לאחרונה את דרכו אחרי 140 פרקים מוצלחים, תודה רבה לעושים במלאכה שם, לדעתי זה היה אחד הפודקאסטים המעניינים בתעשייה שלנו למרות שהדרך כלל לא היה טכני טהור אלא עסק בעיקר המיומנויות הרכות מסביב לטכנולוגיה. אולי לא כולם יודעים את זה אבל הפודקאסט הוא לדעתי אחד הגורמים המשפיעים על הקריירה שלי בשנתיים האחרונות, למדתי מהם הרבה על מה אני רוצה לעשות, איך אפשר לנהל ארגונים קצת אחרת, למה כדאי ליצור ולתרום לקהילה וקצת בזכותם הייתי חבר ה A-team של NetApp בזמנו מה שתרם באופן מגניב לעבודה שאני עובד באינפינידט היום.

לסיום אני רוצה להמליץ על פודקאסט חדש שמצטרף לנגן שלי (podcast addict) בשם The Tech Fugitives וכמובן להפנות אתכם ישר לפרק האחרון בו התארח בריאן קרמודי, ה CTO שלנו בארה"ב.

bigger boat

כמו תמיד שמח לשמוע מה דעתכם,

שלכם,

ניר מליק

 

מיני פוסט – פרצת אבטחה חמורה בפרוטוקול הצפנת תקשורת אלחוטית WPA2

אני לא מומחה אבטחת מידע ואני מפנה את כולכם לקריאה מסודרת באתר https://www.krackattacks.com/

בימים האחרונים פורסמה פרצת אבטחה מובנית בפרוטוקול ההצפנה WPA2 הנפוץ ברשתות תקשורת אלחוטיות ועד לאחרונה נחשב די מאובטח.

על פי הפרסום הפרצה מובנית בדרך הפעולה של הפרוטוקול עצמו ולא באופן היישום של יצרן ספציפי כך שסביר להניח שאם יש לכם או בניהולכם רשת תקשורת אלחוטית, היא חשופה להתקפה.

באופן פשוט ופשטני, באמצעות התקפת man in the middle אפשר לגרום ל access point לשדר את מפתח ההצפנה שוב ושוב. על ידי האזנה לשידור חוזר זה ניתן לבצע מניפולציות על מפתחות ההצפנה והתעבורה. במערכות לינוקס ואנדרואיד 6 המתקפה חמורה במיוחד שכן היא גורמת לקליינט להגדיר לעצמו מפתח הצפנה שכולו אפסים (000…). במקרה שכזה כמובן שניתן אפילו יותר בקלות להשתמש במפתח הצפנה בכדי לקרוא את תוכן התעבורה.

עקבו אחרי הפרסומים ועדכנו את הנתבים\AP שלכם בהקדם!

גיוסים, הכרזות ואירועי ירי

חדשות INFINIDAT

במהלך החגים שבאו והלכו עלינו לטובה, פרסמנו שגייסנו סבב C של גיוס כספים משמעותי. בהובלת גולדמן זאקס גייסנו 95 מיליון דולר על פי שווי של 1.6 מיליארד, ממש מגניב להיות חלק מהצלחה ישראלית כזו וכולנו מקווים שהחיזוק הזה יעזור לנו להתכונן לשלב הבא באבולוציה.

החדשות על הגיוס היו די מרעישות ולכן יכול להיות שחלקכם פספסתם את ההכרזה שלנו על מוצר חדש, Infinidat Backup Appliance או בשם חיבה, IBA. שוק המערכות הייעודיות לגיבוי לדיסק נשלט כבר כמה שנים על ידי DataDomain. בימי LTO-5 הרעיון של גיבוי לדיסק היה מהפכני, לא פחות. הסלוגן שלהם באותם ימים היה tape is dead ואני לפחות קניתי את זה. אני באמת מאוכזב מההכרזה על LTO-8. ציפיתי מכולנו ליותר. לא ציפיתי להגיע לקלטות של 30TB  לפני שאנחנו מגיעים ל shingled drives.

IBA הוא התרומה שלנו באינפינידט למלחמה בקלטות. פתרון האחסון שלנו, כזכור, עושה שימוש בדיסקים מסוג NL-SAS, וכל החומרה שלנו מבוססת "מוצרי מדף" ולכן אנחנו יכולים להציע מערכת מאד איכותית במחיר מאד תחרותי. אותה תפיסה מאפשרת לנו להציע פתרון מאד אגרסיבי גם לפתרון הbackup target שלנו. הפתרון מתבסס על מערכת ה InfiniBox F4000 שלנו הכוללת כמובן 3 בקרים או כמו שאנחנו קוראים להם Storage Nodes, 240 דיסקים מסוג 6TB NL-SAS, ועוד שלושה בקרים המהווים Dedup Engine או DDE.

המערכת מספקת 1PB נטו, קצב גיבוי של כ 40TB  לשעה (Native), מנגנון  Inline global Dedup העושה שימוש בגודל בלוק משתנה שיספק בפועל 20PB נפח לוגי זמין לשימוש ומגוון פרוטוקולי תקשורת כמו FC (VTL), CIFS, NFS ו OST.

IBA4260

מי שבכל אופן נהנה מהנוסטלגיה יכול להשתמש ביכולת מובנית ל Tape Out כדי לשמר מידע לטווח ארוך מבלי להעמיס את שרתי הגיבוי בביצוע ההעתקה.

השימוש בשלושה מנועי Dedup מאפשר לנו לשמר את המחויבות שלנו לזמינות ללא פשרות כך שגם פתרון הגיבוי שלנו מספק 7 תשיעיות של זמינות ואם בעבר אפשר היה להתפשר על זמינות פתרון הגיבוי, הרגולציה הקשיחה בימינו ויותר חשוב מזה חלונות הגיבוי האפסיים, דוחקים גם את פתרונות הגיבוי להיות זמנים תמיד, כל השבתה בפתרון הגיבוי אומרת אי עמידה ב SLA ארגוני ובמקרה של צורך בשחזור דחוף, גם חשיפה מיותרת לסיכון משפטי או תדמיתי.

בשימוש פרוטוקולים פתוחים הפתרון מתאים כמובן לשימוש על ידי כמעט כל תכנת גיבוי שקיימת בשוק היום, כמו שהזכרתי בעבר, אני אוהב את העובדה שאנחנו היצרן הראשון שעשה שימוש ב Open API החדש של Veeam והחל מגרסה 10 שלהם, ניתן מתוך ה GUI שלהם להגדיר, עבור מערכות האחסון שלנו, משימות Data protection שלנו כולל סנפשוטים, רפליקציה, הקמת virtual labs או sandbox וכמובן, עם הכרזת ה IBA, גם להגדיר ולהשתמש ב IBA כ target.

זו לא האינטגרציה היחידה כמובן והזכרתי מוקדם יותר את התמיכה ב OST לאינטגרציה עם Veritas NetBackup, יש תמיכה ב Oracle RMAN ועוד כל מני goodies.  בקיצור, אם אתם מחפשים פתרון גיבוי לדיסק איכותי במחיר תחרותי, אני כאן.

NetApp Insight Las Vegas

עם מעבר הדירה, החגים, העבודה ועוד כל מני תירוצים אחרים, אני מודה שלא הספקתי לעבור מספיק לעומק על ההכרזות של NetApp בכנס הטכני השנתי שלהם, Insight ב Vegas. אחד הדברים שכן הספקתי לראות זו ההכרזה המרשימה שלהם על כך שמנוע ה NFS של Azure מתבסס על ה NFS  של NetApp, הכרזה שמעידה לדעתי על כוח גדול בשוק ועל העובדה שנטאפ היא אכן לא רק יצרן אחסון ומי שהספיד אותה בשנים האחרונות מאד נחפז לעשות זאת. בדומה לשירות ה cloud sync שלהם, מדובר בשירות שלא נמכר כלל על ידי netApp אלא רק על ידי ספק השירות, מיקרוסופט במקרה של שירותי ה NFS או AWS במקרה של cloud sync.   ראיתי גם שיש עכשיו תמיכה ב snap mirror עבור SolidFire וה DataFabric שלהם הולך ומתעבה.

הכרזה נוספת בכנס היתה על מנגנון תמיכה חדש בשם "אליו", לשעבר הרובוט קמיע של סולידפיר. מדובר בשת"פ עם IBM watson שאמור לספק ללקוחות מנגנון תמיכה אוטומטי מקוון כולל יכולות אנליטיקה וחיזוי תקלות. רעיון מעניין והביקרות מבית על פי חלק מהקולות ברשתות היא שנטאפ תמיד האמינה בתמיכה אישית על ידי מקצוענים שמכירים את הלקוח והאתגרים שלו, נראה איך התפיסה הזו תשלוב במסגרת הפתרון החדש.

כמה מחריד היה לראות את הפיד בטוויטר (מי שלא עוקב אחרי עדיין מוזמן לעשות את זה ב @maliknir) מתחלף מצהלות השמחה של כל מי שעד לא מזמן היה שותף שלי ב A-Team לציוצי דאגה ופחד, פיגוע הירי המטורף היה באותו המלון בו נערך הכנס ולמרות שהבלוג הזה רחוק מלהיות בלוג פוליטי, קשה לי עם העובדה שהאמריקאים לא קוראים לאירוע הזה פיגוע ולא חושבים שצריך לעשות משהו עם חוקי הנשק ההזויים שלהם. נכון שחוקים נוקשים לא יכולים למנוע 100% משום דבר אבל זה לא אומר שלא צריך לנסות וכמות אירועי הירי ההמוניים שלהם היא הזויה.

יש משהו אנוכי באמירה הזו אבל אני שמח שאף אחד מהאנשים שאני מכיר לא נפגע. קוריאן היה צריך לקבל החלטה לא פשוטה ואני חושב שהוא קיבל החלטה נכונה, להמשיך את הכנס תוך צמצום החגיגות הגדולות.

גלאי הצפה

 עברנו דירה לפני חודש. בבית החדש יש קומת מרתף ומצאתי במקרה בלוג-פוסט שמתאר איך אפשר להשתמש במנגנון פשוט של אזעקת-מגנט לזיהוי פתיחת חלונות או דלתות כגלאי הצפה. הפוסט מתאר תהליך פשוט יחסית של החלפת אמצעי הזיהוי ממגנט לסגירת מעגל של שני חוטים חשופים. החוטים פשוט מונחים על הרצפה ואם יש הצפה אז המים סוגרים מעגל בין שני החוטים. היות ומדובר ברכיבים אלקטרוניים מאד פשוטים, האזעקה עצמה, נגד, איזולירבנד, חוטי נחושת דקים, מדובר על פתרון שעולה גרושים ויכול למנוע נזק כספי אדיר. הזמנתי את כל הרכיבים מ e-bay ורציתי לבנות אחד בעצמי. הייתה לי תכנית שלמה שכללה בניה מצולמת ואם אכן זה עובד ופשוט כמו שזה נראה בפוסט, לבקש גם אישור ולתרגם עבורכם את ההוראות. נו, אז תכננתי, א מענטש טראכט און גאט לאכט. מנפלאות השילוח הבינלאומי, אני מחכה כבר חודש לרכיבים ונשבר לי, אז מי שסקרן ובמקרה יש לו נגדים של 3.3M ohm מוזמן ליצור איתי קשר ואולי נבנה משהו ביחד.

בולגוגי ובי בים באפ

 אני כותב את הפוסט הזה מחדר מלון בסיאול, התחלתי לכתוב במטוס אבל ויזה הנודניקים עשו בעיות ולא אישרו את החיוב לגלישה בטיסה של טורקיש ככה שנמנע ממני כל הקטע המתלהב של טוויטר מרום-טיסה וכאלו.  נראה לי שיש בעיה אמיתי במערכת הסינון של ויזה. אני משער שבקרוב יהיה לי מה לספר לכם על העיר והאוכל, השארו עימנו!

כמו תמיד, אני כאן לכל ביקורת חידוד או הערה וגם משוב חיובי תמיד מתקבל בברכה

 

שלכם,

ניר מליק

אני כל כך עייף!

למה אני עייף?

מהיום שהיא נולדה, לבת שלי יש גלאי מובנה לאיכות השינה שלי.

אם אני נכנס למיטה בעשר וישן לילה רציף של שינה טובה ונעימה, יהיה לי קשה להעיר אותה בשבע.

אם אני נכנס למיטה בארבע לפנות בוקר ומתעורר בארבע וחצי כי הכלבה נובחת בחצר ושוב בחמש כי השליח של העיתון עשה רעש ברחוב, היא תקפוץ לי על הראש כבר בעשרה לשש.

ידה ידה ידה אני רואה קוביות היום ולכן הפוסט הפעם הוא לא פוסט טכני ולא פוסט ממוקד במיוחד.

על חשיבותם של בלוגים

בעבר כתבתי פוסט שמסביר, באופן לא רע לטעמי, מה זה ה data fabric של NetApp. עד היום זה הפוסט הכי נקרא בבלוג שלי ולדעתי אפשר ללמוד כאן שני דברים.

אחד, אם יורשה לי לעקוץ מתחרה בהווה, שותפה בעבר, החברים בנטאפ עדיין מתקשים להסביר מה זה ה data fabric אחרת כנראה שהפוסט הזה לא היה מקבל כל כך הרבה טראפיק עכשיו שאני לא חלק פעיל בקהילה של NetApp.

השני, החשוב יותר, מדיום הבלוגים לא מת. לצד פייסבוק, לינקדאין, טוויטר, סלאק וגיט, יש עדיין ערך למקום מסודר בו מישהו מפרט באופן ברור, פחות או יותר, ובשפה פשוטה, פחות או יותר, מה דעתו ומה פרשנותו לגבי נושאים הקרובים אל ליבו. בלוגים נשארים מדיה מרוכזת, שקל לחפש בה תוכן, לקטלג ולשמור בה קישורים ישירים למידע רלוונטי.

ההבחנה הזו נכונה לדעתי לכל תחום ולא רק לתחום הטכני שאני חי בו, גם בלוגים של טיולים כמו הבלוג "שישה בכיס אחד" או בלוגים בתחום הבישול כמו הבלוג האהוב עלי בעולם כולו, שלצערי עובר עכשיו שינוי שלא משמח אותי. פורומים, צ'טים, איסטוש, מקומות נהדרים להעביר חוויות ולחלוק רגעים אבל לא מתאימים בעליל ללמד בפועל איך נראה טיול על כל שלביו משלב הפחד שלפני הקפיצה ועד לשיבה הביתה.

ענן או לא, עדיין צריך שרתים, והרבה

The register מספרים לנו השבוע שמכירות השרתים נמצאות בעליה של 2.8 אחוז במחזור המכירות ו2.4 אחוז בכמות היחידות שנמכרו. המרוויחיות הגדולות הן היצרניות הסיניות החדשות יחסית ולא הענקיות המסורתיות וכריס מלור מייחס את זה כמובן לרכש הישיר של חברות כמו פייסבוק וגוגל שלא רוכשות מוצרי מדף אלא מוצרים יעודיים. מייד חשבתי על הסטיקר המוכר שאומר שאין דבר כזה ענן אלא פשוט מדובר במחשב של מישהו אחר, בסופו של יום איפשהו צריך לפעול מעבד, שמחובר לזיכרון, ששואב מידע מדיסק כדי לבצע את פעולת המחשוב שאנחנו מבקשים, אולי זה לא מחשב שלנו ואולי אנחנו לא יודעים אפילו איפה המחשב אבל הוא שם.

no cloud

VMworld

שבועיים אחרי האח הגדול בוגאס, השבוע התקיים VMworld EMEA בעיר הנהדרת ברצלונה אבל אותי השאירו בבית אז אני לא מפרגן לאף אחד שנסע! VMware ממשיכה במהלך לגישור בין תשתיות ה On Premises לסביבות הענן ומכריזה על היכולת להריץ אפליקציות באופן חלק על שכבת וירטואליזציה גמישה באתר הלקוח, בענן הפרטי, הענן הציבורי או AWS וכם מעמיקה את יכולות אבטחת מידע שלה, צעד 2 הינו צעד חובה בשביל צעד 1, VMware בונה גשר ועושה מאמץ שלא להשאיר רווחים לאחרים להכנס בינה לבין הספקיות.

***עריכה***

נו, רק להמחיש כמה הייתי עייף כשכתבתי את הפוסט, החלק החשוב בהכרזות של VMware על הדינאמיות בין הענן הפרטי לציבורי הוא השת"פ עם גוגל והיום גם הענן של גוגל תומך בVMware בדומה לענן של AWS

 אפל

גם אפל הכריזה השבוע על מליון מוצרים אבל זה אירוע כל כך משעמם בעיני אז נתתי להם מספיק כבוד, ומי שרוצה לדעת עוד שיגגל.

פנסים סולאריים

אה, רגע, דבר אחרון, עברנו דירה בשבוע שעבר, עוד סיבה שבגללה אני לא כל כך ישן לאחרונה, ואני רוצה להמליץ לכם על תאורת חצר סולארית שרכשתי ואני מרוצה ממנה מאד. מדובר ביחידת לד לתליה על הקיר. המנורה כוללת גלאי רמת תאורה כך שהיא נדלקת באופן אוטומטי כשמחשיך בחוץ וכוללת גלאי תנועה ואז מתאפשר אחד משלושת מצבי ההפעלה, המצב האהוב עלי, המנורה נדלקת בעוצמה מינימאלית כאשר מחשיך בחוץ, ממש לרמת תאורת סימון בלבד, וכאשר הגלאי מבחין בתנועה נדלק אור בעוצמה חזקה המספיקה להאיר חצי חצר. פשוט פשוט ונחמד נחמד ועלה 60 דולר ל4 יחידות כולל משלוח. כיף.

led

זה הכל להפעם, כמו שכתבתי בהצלחה אני עייף ולא מפוקס אבל הי, התגעגעתי!

שלכם תמיד,

ניר מליק

הקרמה באה בבעיטת סיבוב ואז היא הריצה Vdbench

ואוו איך הקרמה התפוצצה לי בפרצוף מהר הפעם.

זוכרים איך בפוסט הקודם דיברתי קצת על איך להתכונן  PoC, על החשיבות של תיאום ציפיות, של הכנה מוקדמת ועל כמה חשוב לשמור על אוירה חיובית? אז יצא שבדיוק שבוע לאחר מכן טסתי שוב להריץ PoC בהודו, הפעם בדלהי, וכל מה שיכל היה להשתבש, אכן השתבש.

נתחיל מהעובדה שבנתב"ג, אחרי שעמדתי 55 דקות בתור לביטחון ועוד 50 דקות בתור לצ'ק-אין למרות שעשיתי צ'ק-אין באתר של טורקיש ולכאורה אני אמור להגיע לאקספרס צ'ק-אין, הודיעו לי שאני לא יכול לעלות לטיסה לאיסטנבול. המטוס שאמור להגיע מאיסטנבול לקחת אותנו מאחר, הוא עדיין לא המריא מאיסטנבול ואין סיכוי שנספיק לעלות על טיסת ההמשך שלנו לדלהי. אחרי המתנה ארוכה ומעצבנת, סתם בעמידה מול דלפקי הצ'ק-אין, העבירו אותי לטיסת לופטהנזה לפרנקפורט. הקונקשן בפרנקפורט עוד יותר קצר ושדה התעופה עוד יותר גדול אז אחרי ריצה – נסיעה ברכבת הפנימית – ריצה – שיחה מתנשפת עם נציגת air india הספקתי לארגן לעצמי מקום ביציאת חירום לטיסת ההמשך הארוכה ואז הגיעה נקודת האור הכמעט יחידה בנסיעה הזו, הספקתי לאכול שתי נקניקיות ולשתות בירה אחת לפני שעליתי לטיסת ההמשך. אני מקצין קצת כי לא באמת הספקתי לשתות את הבירה אבל הרשו לי לעלות איתה לטיסה וככה זכיתי להיות מהאחרונים שעולים על 787 עמוס ולקבל מבטים של כל הנוסעים "הנה השיכור שבגללו אנחנו מתעכבים" למרות שלא היה עיכוב בכלל ועליתי בזמן תפסיקו להסתכל עלי don’t you judge me! אגב 787 אכן מטוס נחמד מאד וכשמטים את המשענת אחורה המושב מחליק טיפה קדימה, די קול.

ככה יצא שהגעתי לדלהי בתשע וחצי בבוקר במקום בארבע וחצי בבוקר אבל זה בסדר כי לא היה לקוח לעבוד איתו. בניגוד לתיאום הציפיות ולתכנון המקורי, הלקוח לא הכין שום דבר לעבודה, רק בשעה שתים בצהרים התחלנו לעבוד שוב על הצבת הדרישות וגם למחרת לא היה שום דבר מוכן ולא יצאתי מהמלון כל היום כי כל שעתיים קבענו שעוד שעתיים ניסע לאתר ואז גילינו שלא השתנה כלום אז דחינו בעוד שעתיים וכתבתי למעלה שכל מה שיכל היה להשתבש אכן השתבש? אז גם המלון היה בשיפוצים ככה שלא היה איפה לבלות את הזמן המיותר הזה, לא בריכה ולא לאונג' ולא נעליים. בחדר.

למחרת, היום השלישי, סוף סוף קיבלנו מהלקוח את המינימום הנדרש לעבודה, ואני ממש מתכוון למינימום הנדרש, שרת לינוקס וירטואלי יחיד, על hyper-v. זהו, בלי גישה לניהול מערכת האחסון עצמה, בלי גישה למערכת המוניטור, בלי גישה לממשק הניהול של hyper-v, כלום, רק טרמינל לתוך שרת CentOS אחד וזהו. וזה בעצם נושא הפוסט היום כי למדתי להשתמש ב Vdbench ואני מרשה לעצמי לנחש שלא כל הקוראים מכירים.

אז נכון שאנחנו מעדיפים באופן מובהק לעבוד עם עומסי עבודה אמיתיים ולא מחוללי ביצועים סינטטיים אבל אנחנו לא שוכחים את החיים עצמם והלקוח הזה שהיה אמור להכין שרתי oracle DB הכין שרת וירטאולי אחד, ריק מאפליקציות, ואני כבר בהודו יומיים ועוד לא עשינו כלום, אז לפעמים אתה מתפשר ומתפשר עד שאתה מקבל בדיוק מה שאתה רוצה (נדמה לי שזה ציטוט של נבון למרות שגוגל מראה לי עכשיו שזה של אשכול).

real workloads

Vdbench הוא כלי של אורקל שמיועד לבדיקות עומסים ותקינות של מערכות אחסון. מדובר בכלי פשוט מבוסס Java ולכן ירוץ כמעט על כל מערכת הפעלה שתתקלו בה כולל הפצות Windows, UX, AIX, לינוקס, Mac ואפילו RaspBerry Pi (למרות שקשה לי לראות מה המטרה להריץ עומסים מכלי כל כך קטן, אולי אם מריצים כמה במקביל).

אם הכלי הוא כלי Java אז צריך Java . אם קיבלתם שרת ריק, כמוני, ואם השרת שלכם הוא שרת ממשפחת הפדורה, כל מה שצריך לעשות זה להריץ yum install java. צריך הרשאות root לבצע את זה אז אם אתם ל root  ואני מקווה שאתם לא עובדים עם root סתם אז תריצו sudo yum install java. השרת צריך גישה לאינטרנט כדי שהתהליך הזה יעבוד חלק, הוא יגש לrepository, יוריד לעצמו את כל מה שהוא צריך ואחרי כמה דקות ושני אישורים זה מה שאתם רוצים לראות:

Installed:

  java-1.8.0-openjdk.x86_64 1:1.8.0.141-1.b16.el7_3

Dependency Installed:

  copy-jdk-configs.noarch 0:1.2-1.el7                                  fontconfig.x86_64 0:

  fontpackages-filesystem.noarch 0:1.44-8.el7                          giflib.x86_64 0:4.1.

  java-1.8.0-openjdk-headless.x86_64 1:1.8.0.141-1.b16.el7_3           javapackages-tools.n

  libICE.x86_64 0:1.0.9-2.el7                                          libSM.x86_64 0:1.2.2

  libXcomposite.x86_64 0:0.4.4-4.1.el7                                 libXext.x86_64 0:1.3

  libXfont.x86_64 0:1.5.1-2.el7                                        libXi.x86_64 0:1.7.4

  libXrender.x86_64 0:0.9.8-2.1.el7                                    libXtst.x86_64 0:1.2

  libfontenc.x86_64 0:1.1.2-3.el7                                      libxslt.x86_64 0:1.1

  lksctp-tools.x86_64 0:1.0.17-2.el7                                   python-javapackages.

  python-lxml.x86_64 0:3.2.1-4.el7                                     ttmkfdir.x86_64 0:3.

  tzdata-java.noarch 0:2017b-1.el7                                     xorg-x11-font-utils.

  xorg-x11-fonts-Type1.noarch 0:7.5-9.el7

Dependency Updated:

  nspr.x86_64 0:4.13.1-1.0.el7_3          nss.x86_64 0:3.28.4-1.2.el7_3          nss-sysini

  nss-tools.x86_64 0:3.28.4-1.2.el7_3     nss-util.x86_64 0:3.28.4-1.0.el7_3

Complete!

ואז מהגיע החלק הכייפי.  הכלי מוכן לפעולה. צריך להכין לו קובץ הגדרות וזה די נוח כי אפשר להעתיק את הקובץ, לשלוח ללקוח בדיוק מה להריץ, לערוך ב offline ובמקרה שלי לקבל פלט ממה שחברי הטוב איתי הריץ במעבדה כדי לבוא מוכן עם משהו סביר לעבודה.

מה הכוונה משהו סביר לעבודה? החלק החשוב בבדיקות כאלו הוא לדמות משהו ריאלי, אין הרבה טעם להריץ 100% read IO של בלוקים בגודל 2K. למה? כי אין הרבה אפליקציות שככה נראה הIO Pattern שלהן אז למרות שנקבל מספרים די מגניבים, אלו מספרים חסרי משמעות יישומית ללקוח. היות וניסינו לעבוד מסודר ועשינו את עבודת ההכנה ידענו איך נראה ה workload של הלקוח לשרת בודד וככה בנינו את קובץ ההגדרות שלנו ואז אפשר לשחק עם הקובץ, להריץ אותו לדמות שרת בודד, להריץ אותו לדמות כמה שרתים, להוריד את ה performance peak, להריץ רק את performance peak וכן הלאה. הסיבה להוריד את ה performance peak או להריץ רק את השיא היא שלפעמים יש שונות מאד גדולה בין מה שהשרת עושה במהלך רוב הזמן ומה שהוא עושה בשיא הביצועים, במקרה שלנו למשל, בשיא הפעילות השרת מריץ בלוקים פי 2 יותר גדולים בקריאה ופי 10 יותר גדולים בכתיבה (batch job) ולכן כדאי לראות כמה וריאציות שונות של היחס בין אלו לאלו.

קובץ הקונפיגורציה צריך לכלול על מה מריצים, את מה מריצים וכמה מריצים. בואו נסתכל על הדוגמא הבאה שמועתקת (עם קרדיט כמובן) ישירות מהדוגמאות המצורפות לחבילה ההורדה של Vdbench:

*

* Copyright (c) 2000, 2012, Oracle and/or its affiliates. All rights reserved.

*

 * Author: Henk Vandenbergh.

*

 *Example 1: Single run, one raw disk

 *SD:      Storage Definition

*WD:    Workload Definition

*RD:     Run Definition

*

sd=sd1,lun=/dev/rdsk/c0t0d0sx

wd=wd1,sd=sd1,xfersize=4096,rdpct=100

rd=run1,wd=wd1,iorate=100,elapsed=10,interval=1

 *Single raw disk, 100% random read of 4k records at i/o rate of 100 for 10 seconds

SD מגדיר את הדיסקים אליהם אנחנו רוצים לכתוב, במקרה הזה דיסק בודד שנמצא בנתיב /dev/rdsk/c0t0d0sx

WD מגדיר מה מרצים כלומר איך נראה ה workload, בדוגמה הזו מדובר על בלוקים בגודל 4K ואגב, אפשר פשוט לכתוב 4K במקום 4096 ומדובר כאן על 100% קריאה – rdpct=100 – read percent 100

RD מגדיר כמה מריצים וכאן מוגדר להריץ iorate=100 כלומר 100 פעמים מה שמוגדר ב WD.

לבדיקות ביצועים אמינות ויציבות כדאי להריץ לפני כן workload בסיסי של fillup שמטרתו די ברורה מהשם שלו, למלא את הדיסקים לפחות באופן חלקי. למה? כי כולנו יודעים שמערכת ריקה לא מתנהגת כמו מערכת מלאה או מלאה חלקית, אם היא ריקה אז אין תחרות על משאבים, תהליכי ה metadata פשוטים יותר, אין בעיות למצוא מקום פנוי לבצע תהליכי כתיבה, כל תהליכי הקריאה פשוטים, אין בשום מקום תהליכי scrub או תהליכי garbage collection, הכל נקי וחלק ופנוי ולא אמין.

ההרצה בפועל היא פקודה מאד פשוטה

./vdbench -f configfilename

ואם רוצים גם לקבל פלט תוצאות, נניח במקרה ואין לכם גישה למוניטור של הסביבה (סתם נניח,שמעתי זה קורה לפעמים), אז מריצים את אותה פקודה בתוספת -o outputfilename

וזו התוצאה הצפויה, הכלי מדווח שהוא יוצר את קובץ הפלט, שההתקנים מחוברים ושהוא מתחיל לעבוד על קובץ הקונפיגורציה שבחרתם. הפלט למטה מראה לנו בערך 6000 IOps של כתיבה בלבד בבלוקים של 256K, זה שלב ה fillup ובבלוקים כאלו גדולים גם זמן התגובה (latency) בהתאם

 

13:30:44.188 Created output directory '/home/vdbench50406/ outputfilename

13:30:44.202 input argument scanned: '- configfilename

13:30:44.202 input argument scanned: '- outputfilename

13:30:44.341 Starting slave: /home/vdbench50406/vdbench SlaveJvm -m localhost

13:30:44.865 All slaves are now connected

13:30:46.001 Starting RD=fillup; I/O rate: 15000; elapsed=30000; For loops: threads=32

Aug 02, 2017  interval        i/o   MB/sec   bytes   read     resp     read    write     re

                             rate  1024**2     i/o    pct     time     resp     resp      m

13:31:06.042         1    6073.95  1518.49  262144   0.00   51.710    0.000   51.710  107.9

13:31:26.049         2    6148.60  1537.15  262144   0.00   51.924    0.000   51.924  103.0

13:31:46.045         3    6184.25  1546.06  262144   0.00   51.756    0.000   51.756  106.2

 

כמובן שאפשר להריץ במקביל יותר מ workload אחד, יותר מגודל בלוק אחד לכל workload ולשחק ביחס בין ה workloads השונים, זה כלי די גמיש ונוח לשימוש אחרי שמתרגלים לקונספטים הבסיסיים שלו. אתם מוזמנים לדבר איתי אם יש לכם שאלות או צריכים עזרה בשכלול היכולות, אני רחוק מלהיות power user אבל אשמח לתת יד בכל מקרה.

כמובן שהנסיעה הזו לא היתה החמצה מוחלטת, הלקוח יצא די מרוצה ממה שכן הצלחנו הראות לו וקבענו מועדים להמשך פעילות כדי לכסות את מה שלא בוצע בפועל. בין לבין הצלחתי גם ללכת לראות את המבנה היפה הזה, אי שקט באמצע הברדק של דלהי, קברו של Safdar Jang, שליט מדינת אודה בהודו, שנבנה ב1754 . המבנה תחת שיפוץ כרגע, בכל רחבי המבנה והגן הסובב אותו זוגות צעירים מסתודדים, איש המכירות המקומי הסביר לי שהם בורחים לכאן כי באופן כללי מאד לא מקובל שזוגות לפני החתונה נפגשים לבד ומסתודדים ככה.

בפן הקולינרי של הנסיעה, מסעדת שודדי הגריל לא היתה מוצלחת במיוחד אבל הגימיק של להגיש מספר גדול של שיפודים לשולחן נחמד, הקינוחים היו מצויינים ושיפוד האננס היה מעולה! שימו לב שהלינק הוא לאתר הביקורות Zomato שמאד פופולרי בהודו ולכן, כך נאמר לי, אמין יותר מאפליקציות כמו trip advisor  וכאלו.

20170801_191543

זהו, יצא די ארוך הפעם, מקווה שיועיל למישהו.

אה, רגע, לסיום, בגלל שחזרתי עם טורקיש, הפעם בלי דחיות וביטולים, אז טסתי מעל אפגניסטן. חויה מוזרה לישראלי הנשוי לפרנואידית. סתם בונוס קטן.

20170803_082600

אל תהססו לספר לי מה דעתכם.

שלכם תמיד,

ניר מליק

 

How to PoC, Cisco UCS M5 and some other stuff

How to PoC

אז, שוב נסעתי להודו בשבוע שעבר, אחרי שכבר חלקתי אתכם קצת חוויות מהנסיעה הקודמת, הפעם אני רוצה לדבר קצת על הצד הטכני של התפקיד שלי. הנסיעה הקודמת כללה בעיקר פגישות עם לקוחות והפעם המטרה העיקרית של הנסיעה היתה ביצוע PoC אצל לקוח פוטנציאלי.

תהליך PoC הוא תהליך רב שלבי שמתחיל עוד הרבה לפני שנפגישם בפועל באתר הלקוח. האתגר הראשון הוא האתגר הלוגיסטי, המערכת אותה מדגימים ללקוח צריכה להגיע שלמה ותקינה אל אתר הלקוח, אם אתה מדגים תוכנה זה קצת פחות מאתגר, אם אתה מדגים מערכת ששוקלת מעל טון והיא צריכה להגיע לצד השני של העולם זה יכול להיות מאד מורכב. אם אתה עובד כמוני מול השוק ההודי וצריך לשלוח מכונה ענקית באמצע עונת המונסון, קח הרבה אויר כי הרבה מאד הולכים להשתבש בדרך עד שתזכה לראות את אישור המסירה של המכונה.

תהליך מקביל שחייב להתרחש לפני הגעה לאתר הלקוח הוא תהליך תיאום הציפיות. יש לנהל מספר שיחות עם הלקוח וללוות את השיחות האלו במסמכים, לפני שמישהו נכנס לרכב או עולה על מטוס, חייבים להבין מה הלקוח מצפה לראות, האם הציפיות שלו מציאותיות ומה נדרש על מנת לעמוד בציפיות אלו. הצוות שלי ואני משתמשים בטמפלט די מסודר על פיו אנחנו עובדים, אנחנו תמיד שולחים את הטמפלט הזה מראש ללקוח כדי שיאשר שתכנית הPoC נראית לו הולמת את צרכיו והוא כמובן גם יכול להוריד או להוסיף דברים לפי צרכיו. בכל שימוש בטמפלט חשוב לנקות אותו לפני שליחה ללקוח, אין צורך בעמוד שלם של בדיקות openstack אם הלקוח לא מתכוון לבדוק את זה.

תהליך תיאום הציפיות צריך להיות דו-כיווני ולפעמים מדלגים בטעות על התובנה הזו, חשוב מאד שהלקוח ידע מה מצופה ממנו ויאשר שהוא, הצוות שלו וסביבת העבודה שלו יהיו מוכנים לפעולה. הפעם לא היה לחץ גדול מדי של לוחות זמנים אבל יש פעמים בהם המתנה של שעתיים לפתיחת פורטים ב firewall יכולה להיות מאד מעצבנת. גם כאן אנחנו משתמשים בטמפלט מתעדכן של מה נדרש מהלקוח, הרשאות, פורטים, תקשורת פנימה אל חדר השרתים והחוצה אל המשרד לעדכונים, הרשאות כנסיה פיזית אל חדר השרתים להדגמת יכולת שרידות וכו'.

ביצוע הליך ה PoC עצמו מצריך קצת ידע טכני, קצת "מכירתיות" (salesmanship) וקצת מחשבה מהירה על קצות האצבעות כי כשצריך גם להתגבר על פערי שפה ותרבות ולא רק על האתגר הטכני עצמו, לפעמים נוצרת אי-ודאות, לא תמיד ברור מה בדיוק מתרחש עכשיו, למה עושים משהו עכשיו או למה לא עושים כלום כבר כמה דקות, נדרשת מידה יפה של רגישות כדי לאזן בין הרצון לשמור על רוח חיובית ואווירה טובה לבין הרצון באמת לקדם את תכנית ה PoC אל סופה המוצלח.

תהליך ה PoC הוא חלק מתהליך המכירה ולכן מאד חשוב לתעד את מה שנעשה כדי להציג את התוצאות גם להנהלה הבכירה יותר שלא תמיד תהיה מעורבת ישירות ב PoC, יש לוודא עם הלקוח שהוא מבין מה רואים בכל שלב ולהדגיש במה זה שונה ממה שהוא עשה עד היום או במה זה שונה ממה שהמתחרים יכולים להראות לו, גם בשלב הזה רוח חיובית, התלהבות ו"מכירתיות" מאד יכולים לעזור להעביר את המסר, אני אפילו לפעמים אומר ללקוח משהו בסגנון "זה בסדר להראות שאתה מתלהב, מה שאני מראה לך די מגניב", זה לא חייב להיות הניסוח המדויק ולא בכל מערכת יחסים זה מתאים אבל הכיוון אליו אני מנסה להוליך את השיחה עם הלקוח הוא כיוון של חוויה משותפת, לפעמים זה עובד וכשזה עובד זה הופך גם התהליך העסקי וגם את החוויה הרגעית למוצלחים יותר, אחרי הכל מי רוצה לבלות 3 ימי עם זרים מוחלטים בשתיקה מביכה?

העיצה האחרונה בנושא להפעם היא ההכנה ברמה האישית, חובה לנסות בעצמך במעבדה כל דבר שאתה מתכנן לעשות אצל הלקוח כדי לדעת איך נראית התוצאה הרצויה ולנסות, אם אפשר, גם לתת מענה אם מקבלים תוצאה אחרת. כדאי מאד להביא איתך כל מה שאולי יהיה נחוץ ל PoC מוצלח, אני הבאתי איתי הפעם גם מפתח שוודי כי אמרו לי שאולי יהיה צורך להזיז את המכונה מחדר שרתים אחד לשני. הבאתי גם שני סטים של מתאמי חשמל, כבל RJ45, טושים מחיקים, מתאם VGA-HDMI, דיסק קשיח נייד, דיסק-און-קי ומחברת. אלו דברים שבכל מקרה כדאי שיהיו בתיק אבל אם אתה נוסע במיוחד להודו כדי להדגים משהו, כדאי מאד שיהיה לך כל מה שאתה צריך בשביל להדגים אותו. על הדרך הכנתי גם על המחשב שלי עותק של כל תוכנה ו virtual appliance שיש לנו שחשבתי שנזקק לו וגם הורדתי מראש חלק ניכר מהתיעוד שחשבתי שיהיה בו צורך (ומצאתי עצמי עושה השלמות תוך כדי כי לא חשבתי על הכל )

לא לשכוח גם להנות, גם לעבוד במשרד של מישהו אחר יכולה להיות חוויה מעניינת, ללכת איתו לאכול צהרים בחדר האוכל של העובדים, לראות איך נראה תור לצ'אי בשעה 4 בבניין של 6000 עובדים הפעם הראשונה, לקנא בהם שיש להם דוכן של מיצים מפירות טריים ושכוס מיץ אננס טרי עולה פחות ממה שעולה כאן ובכן, כמעט כל דבר.

 

Cisco UCS M5

Cisco הציגה לא מזמן את דור 5 של השרתים שלה, שרתי ה UCS. השרתים החדשים תומכים בסדרת המעבדים החדשה של Intel, Scalable Processors או בקיצור SP, מספקים תמיכה בכמות כפולה של RAM לעומת דגמים מקבילים בדור הקודם וכן תמיכה בכמות גדולה יותר של מאיצים גרפיים כולל תמיכה בשני כרטיסי Nvidia בשרת הלהב הכי פופולרי, B200. הדור החדש כולל כרגע שני שרתי להב ושלושה שרתי Rackmount.

במקביל הוצג דור חדש למערכת הניהול, UCS director 6.5, שכולל מעבר לתמיכה בדור השרתים החדש גם שדרוג ביכולות האוטומציה לפריסה של פתרונות flexpod אוטומציה של תהליכים בסביבות hyper-flex.

הערת שוליים חשובה שתשמח מאד הרבה מאד אנשי פריסייל שמוכרים שרתים באופן כללי: הדור החדש של מעבדי אינטל כולל יותר ערוצים ופחות רמות כלומר, אם הדור הנוכחי כלל עבור כל מעבד 4 ערוצים (Channel) וכל ערוץ תמך בעד 3 רמות (Rank), הדור החדש כולל 6 ערוצים עם שתי רמות. כמות רכיבי הזיכרון הכללית נשמרת (12), ההנחתה במהירות כאשר משתמשים בכמות גדולה של רכיבי זיכרון יורדת וסה"כ צריך להתעדכן בכללי האכלוס החדשים כדי שלא למכור בטעות ללקוחות כמות רכיבים לא נתמכות. אם אתם דומים לי אז תזדקקו לכמה וכמה קונפיגורציות עד שהמספרים החדשים יבואו לכם באופן טבעי.

intel 6 channel and rank

בשולי החדשות

Gartner 2017 Magic Quadrant for Solid-State Arrays

Gartner פרסמו לא מזמן את הדירוג שלהם למערכי אחסון מבוססי Flash, טיפה מוזר לראות את ריבוע הקסם כל כך עמוס הרי לא יכול להיות שכל מי שמשחק בקטגוריה הוא גם מוביל בקטגוריה, או שמשהו שתהליך הבדיקה דורש ריענון או שמערכי All Flash הפכו עד כדי כך Commodity שכל מי שנוגע בהם מצליח. אני מהמר על אופציה א'. עוד מעניין היה לראות בריבוע ה visionaries שTegile מדורגים טיפה יותר גבוה מטינטרי שהנפיקו בבורסה בניו-יורק לאחרונה. אמנם ההנפקה של טינטרי היתה קצת נמוכה אבל לא ידעתי שהחברים בטג'ייל עוד בכלל בביזנס אז הנה, כל יום לומדים משהו חדש.

MQ Graphic 7 17 17.jpg.imgo

 

 

Google Cloud Transfer Appliance

בשנים של איחור, אחרי שAWS מספקים גם Appliance בשם Snowball וגם את המגה-משאית שלהם Snowmobile, גם גוגל מצטרפים עם מארזי דיסקים מוקשחים המספקים עד 100TB במארז של 1U או 480TB במארז של 2U  (נפחים לפני דחיסה), המיועדים לאפשר ללקוחות העתקה של נפחי מידע גדולים מאתר הלקוח אל שירות הענן של גוגל בלי המורכבות והעלויות של הגירה על גבי קווי התקשורת.

 

Mellanox Spectrum-2

הולי שמולי, החברים ביקנעם היו כנראה מאד עסוקים בחודשים האחרונים והנה הם יוצאים בהכרזה על סדרת מתגי Ethernt חדשה שתומכת במהירויות 200 וגם 400 ג'יגה לשניה, רוב הלקוחות בארץ לדעתי עוד לא עברו ל 10Gb ואני מהמר גם שרוב הפורטים בעולם עוד לא עברו הסבה והנה זו כבר טכנולוגיה של פעם, די מדהים.

 

 זה הכל להפעם חברים,

אשמח לשמוע הערות והארות

שלכם תמיד,

ניר מליק